כשאנשים שומעים כי חבריהם שוקלים ללמוד ריקוד בצורה מקצועית, יש להם בדרך כלל שתי תגובות. הראשונה היא במבט מופתע והשאלה: "מה אתה מתכוון לעשות עם תואר במחול?" והשנייה היא מתנשאת, "זה כל כך אמיץ מצדך. אני אף פעם לא אוכל להתמודד עם זה". רבים מחברי להקות המחול השונות חוו תגובות כאלו ואחרות, אז נשאלת השאלה, אם לימודי אומנות הם כל כך מרתיעים, מדוע אנחנו עדיין בוחרים להוציא כמויות גדולות של כסף וזמן על זה? כי לימודי תואר במחול לגמרי שווים את זה!
לבסוף, ולמעשה הדבר הכי חשוב. ההגשמה העצמית. הרקדנים עושים משהו שהם נלהבים ממנו והמחול גורם להם להיות מאושרים.
התשוקה מובילה אותנו והריקוד מגדיר אותנו
התשובה הראשונה לכך היא התשוקה. אם היו אומרים לרבים מאיתנו שהם נדרשים להפסיק לרקוד, היינו מתפרקים תוך פחות מ-24 שעות. סטודיו למחול הוא המקום שבו גדלנו ושם אנחנו מוצאים את החברים הטובים שלנו והיכולת לבטא את עצמינו. שם למדנו על עצמינו ועל היכולות המדהימות שלנו ומי אנחנו רוצים להיות, והיכן למדנו איך לעבוד קשה כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים. רקדנים יודע כי הריקוד הוא לא רק משהו שאנחנו עושים, אלא מה שמגדיר אותנו. אנחנו רוקדים כיצד שאנו חיים את חיינו, והדרך בה אנו פועלים בסטודיו, היא הדרך בה אנו נפעל מחוצה לו.
אפשרויות התעסוקה לא מצומצמות כפי שניתן לחשוב בהתחלה
החשש כי רקדנים לעולם לא מרוויחים מספיק כסף היא נפוצה בקרב רקדנים צעירים ומבוגרים. זה יכול להיות נכון, אבל ללכת ללימודי מחול במכללה דווקא יכול לפתוח דלתות ספורות לקהילת המחול. אפשר להכיר מרצים שעבדו בתעשייה ובעלי קשרים בעולם האומנות, ואלה בתמורה יקשרו חלק מהסטודנטים למכרים, או אף יישכרו את שירותיכם מיד אחר הלימודים, וכמובן תמיד אפשר להמשיך את הלימודים במוסדות לתארים מתקדמים. מכללה למחול יכולה גם להוביל רקדנים לאפשרויות קריירה רבות ואף כוללים פיזיותרפיה ושיטות טיפול איכותיות. רקדנים מוצלחים אף יוכלו להתקדם בעולם האקדמיה ולהיות אסיסטנטים של מרצים, או להמשיך וללמוד עד לתואר שני ואף לחקור את עולם הריקוד ולהפעיל סטודיו משל עצמם.
סטודיו למחול הוא המקום שבו גדלנו ושם אנחנו מוצאים את החברים הטובים שלנו והיכולת לבטא את עצמינו.
הפעילות הגופנית תורמת לאושר
רקדנים הם אנשים בריאים בשל כל הפעילות הגופנית שהם מבצעים ובשל העידוד לאכול בריא מהמרצים והפרופסורים השונים שלהם. לכן, אין צורך לדאוג לגבי תלמידי שנה ראשונה, שכן כאשר הם נמצאים בתהליך הפעילות הגופנית, הגוף שלהם מקבל אנדורפינים, ואלה מעודדים את תחושת השמחה והרוגע למוחינו. אם אתם אוהבים את הריקוד ואת עולם הריקוד, אתם גם תוכלו להיות טובים במה שאתם עושים ולהרגיש פחות לחוצים או המומים.
רק תדמיינו את עצמכם כלואים בשולחן קטן במשרד אפור
לבסוף, ולמעשה הדבר הכי חשוב. ההגשמה העצמית. הרקדנים עושים משהו שהם נלהבים ממנו והמחול גורם להם להיות מאושרים. אנו יודעים כי בכל מקצוע השנים הראשונות הן הקשות ביותר, אבל אנחנו עובדים במה שאנחנו אוהבים ולכן, התקופה הקשה הזו פחות כואבת. אנחנו רוצים לרקוד בגלל איך שזה גורם לנו להרגיש, וההזדמנות להתפרנס מזה, רק מוסיפה, אבל לא מגדירה את מה שאנחנו אוהבים יותר. החברויות והקשרים שאנו בונים בלהקות המחול של המכללה, הם דברים שלא יסולאו בפז, ומשהו שלא נקבל לעולם מעבודה על שולחן קטן במשרד.